נפלו העננים או למה אני לא ממש מאמין במחשוב ענן

כשגיליתי מהו מחשוב עננים צחקתי נורא. מה זה? שאלתי את עצמי ואת המעביד שלי, למחשוב ענן הזה יש שוק? אנשים קונים את זה או שזה סתם באז וזהו? מסתבר שגם החברה בה אני עובד מציעה שירותי ענן, אבל הם לא משלמים לי על פרסום, אז אין שם וגם מדובר במשהו אחר לגמרי.
היום נפל מערך הEC2 של אמאזון! השתמשתי בו תקופה (הנבלות הציעו לי אותו בחינם, אבל בסוף איימו לחייב אותי בסנט עבור טיפונת משאבים) ולא אהבתי במיוחד את כל הכלים שהם נותנים, ככל הנראה הצרכים שלי לא הגיעו לברוקרטיה מערכתית, חוץ ממני משתמשים בשירות עוד מאות משחקי פייסבוק, סטארטאפים ומי לא, יש כבר חבר’ה טובים שעשו רשימה של נפגעים בנפילה וכולנו מחכים בקוצר רוח להבין מה קרה.
מחשוב ענן בעקרון נועד לתת מענה לגמישות במשאבים, קונפיגורציות ועמידות לסטארטאפ היפה שלכם, סתם כדי לתת תמונה מובנת יותר, אישה טיפוסית לוקחת איתה 3 מזוודות לטיול של סופ”ש אחד וכי למה? נכון, לגיבוי, בזמן שזכר טיפוסי מסתדר עם אותו הג’ינס, 5 חולצות וחמישה סטים של גרביים-תחתונים שנכנסים לתיק גב קטן, אז הגישה הנשית “אולי יזמינו אותנו לארוחה אצל המלכה, לכן אני חייבת 4 שמלות ערב” היא בעצם הגישה המעוננת, של הקצבת משאבים מתוך מערך מחשוב מטורף עם כמות עצבנית של שטח דיסק, זכרון וליבות מעבד על פי הדרישה של הלקוח.

אני מתאחסן בחו”ל, לא אכפת לי מהמהירות, אכפת לי מה יוצא לי מהכיס ומה אני מקבל בתמורה לדולרים שלי, מכיוון שאני מסתדר עם מערכת הפעלה ריקה ולא צריך שום ניהול אני משלם רק 25 שקלים תמורת 20 ג’יגה של מקום, חצי ג’יגה זכרון וחיבור של 10 מגה רוצים גם? אני לא צוחק, שרת וירטואלי (שוב, ללא שום כלי ניהול, הכל ידני) ב5.95 דולר לחודש בלי קאטצ’